על נתינה וקבלה

"אשריו של מי שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן ולקבל מבלי לשכוח זאת אף פעם"

לתת מעצמי את מה שהאחר צריך. לתת מעצמי מתוך בחירה אישית לתת מעצמי מתוך יצירת תחושה טובה אצל המקבל לתת מעצמי ללא ציפיה וללא תנאים לתת מעצמי מתוך בחירה נתינה וקבלה זהו מצב של איזון בטבע, לכן הנתינה והקבלה אמורים להיות באיזון. כאשר אני נותנת יותר מאשר מקבלת, אני יוצאת מאיזון והנתינה שלי הופכת להיות נתינת יתר. עלינו להתנסות בשניהם, נתינה תורמת לתחושת הערך העצמי שלנו !היא מחזקת אותנו מייצרת אצלנו שביעות רצון פנימית, את הגמול על הנתינה קיבלנו כבר לפני שנתנו. כאשר הנתינה באה מתוך מחשבה של "נתתי" ועכשיו אני מצפה להכרת תודה, או נתינה חוזרת, זה לא עובד , הציפיה לתמורה תגרום לתסכול ולחוסר סיפוק. קבלה בלי נתינה אינם עובדים לאורך זמן, אנחנו מקבלות את מה שאנחנו נותנות. אין אדם שלא רוצה לתת ואין אדם שלא רוצה לקבל, עלינו להבין שמדובר בתהליך של זרימה, יש לאפשר לאחר לתת לנו-יש לקבל על מנת לתת, מה שניתן זה מה שנקבל. אני כאן בשבילך באהבה